לקט שירים קצרים (2019)
יש בהם פנטזיות, מציאות ותמימות ילדותית מתוקה – כולם פיסות נשמה.
אפשר לקרוא להם שירים קצרים, לעת עתה.
פנטזיה
《הירח》
הירח התעטש והעיף מעצמו אינספור כוכבים שכיסו את כל השמיים.
《האסלה》
קצות העצבים של האוקיינוס.
《ללא כותרת》
ציפורים שוחות בשמיים, ודגים עפים בים.
《השמש יודעת》
השמש יודעת שאנחנו מפחדים מהחושך, ולכן בכל לילה היא מדליקה לנו ירח.
השמש יודעת שאנחנו מפחדים מהבדידות, ולכן בכל פעם שהיא מופיעה היא מביאה לנו צללים לחברה.
《המיטה》
המיטה היא מכונת זמן. עצמו עיניים, ותעברו ישירות אל העתיד.
《טעם השמש》
כל ביס של אוכל שנכנס לנו לפה הוא למעשה טעם השמש.
《המיטה》
ארון קבורה פתוח.
《חריף》
SM של עולם האוכל.
《אוכל》
התליין של התיאבון.
תמימות ילדותית
《שעשועי ילדות (א’)》
אני זוכר כשהייתי ילד, הייתי מסוגל להביט ישר לשמש ואז התעוורתי.
《שעשועי ילדות (ב’)》
הייתי רגיל ללכת אל קירות אדמה עם בליטות ושקעים, אל ערוגות פרחים ומקבצי עשבים קטנים, להתכופף, להביט בריכוז רב, ולשוטט שם במחשבותיי. ואז כשקמתי, נפלתי.
《שעשועי ילדות (ג’)》
יתושי הקיץ היו רועמים כרעם, במאות או באלפים, ואז השתגעתי.
《ללא כותרת》
אדם כמוני, שלפעמים שוכח להאכיל אפילו את עצמו, לא מתאים לגדל חיות קטנות. עדיף שחיות קטנות יגדלו אותי.
《הרפתקה (סיפור קצר, יבוא המשך)》
עם חרב על הגב, כמה סוכריות בכיס, בעקבות כלבלב שמכשכש בזנבו ללא הפסקה, אפשר לצאת להרפתקה.
כשמתרעבים אוכלים סוכריות, כשצמאים שותים מים מהמעיין. כשהלילה מגיע, מוצאים עץ גדול גדול, מדליקים תחתיו מדורה, ומתקרבים אליה ושוכבים עם הכלבלב. מביטים בכוכבים המנצנצים בשמיים, מקשיבים לפצפוץ העצים במדורה, ולנחירות הקטנות של הכלבלב, ותוך זמן קצר נרדמים.
מציאות
《כל ההתחלות קשות》
כל ההתחלות קשות, חוץ מלידה.
《חרדה חברתית》
אלרגיה לבני אדם.
《ללכת לעבודה》
מכירת דם חוקית.
《פנסיה》
הדם של הצעירים.
《סוציאליזם》
תרומת דם חובה.