יצירות נצחיות (סדרת ציוצים)

כמה מחשבות על יצירה.

1

בדידות היא המצב הטבעי של קיום האדם. מעולם לא תליתי תקוות באחרים שיעזרו לי לפתור אותה, כי ידעתי שאיש לא יוכל לעזור לי באמת. אחרי למעלה מעשרים שנות בדידות, כבר למדתי איך לבדר את עצמי וכל האנרגיה שלי היא עצמאית. האדם החופשי והחזק באמת אינו מי שלעולם אינו חש בדידות, אלא מי שמחבק אותה, מי שיכול להתיידד איתה.

יש כמובן סוג אחר של בדידות: זו שבאה ממעמקי היקום, ואותה לעולם לא ארצה לחוות שוב. חוויתי אותה רק פעם אחת, ומאז אני רוצה להיות קרוב יותר ויותר לאנשים. לשמחתי, אני יודע שלא אפגוש שוב רגע כזה; הזמן ההוא נצרב לנצח בקו זמן מסוים, והוא גם נצח מבחינתי.

2

כמו אמת וכמו שקר, כמו חלום וכמו אשליה. אותות חשמליים עוברים בנתיבים עצביים סבוכים ומורכבים. בכל פעם שאדם נזכר בעבר, הוא נוטה לשנות זיכרונות מסוימים, ובאופן בלתי מורגש, המוח מתעצב מחדש בהדרגה. למעשה, אנו משתמשים בזיכרונות כדי לתפוס את קיומנו בעבר. אם כך, האם האני הקודם שלנו אכן קפוא לנצח בהיסטוריה? כנראה שלא. הם ואנחנו, הרגע הנוכחי, נושמים יחד בכל המרחבים והממדים.

3

מאבק הוא נצחי, התנגדות היא נצחית, וגם קשיים תמיד יהיו קיימים. לכן, תנודות במצב הן נורמליות למדי. צמיחה משמעה גם שבירה חלקית ולידה מחדש. רק מוות ואי-צמיחה יביאו שלווה מתמשכת.

4

אני מרגיש שחיי הם מסע בעקבות היופי: תאוריות אולטימטיביות מופלאות, אישיות נהדרת, נופים מרהיבים, אוכל טעים… היופי החבוי ברגעים ובנצח, בפשטות ובגדלות, במציאות ובאשליה, בטוב וברע, בכניעה ובהתנגדות. אם לא אמצא אותו באופן זמני, אפסל את עצמי ואצור יצירות משלי. אני צופה, מעריך, וגם יוצר.

5

רוב האנשים נלהבים להעביר הלאה את ה-DNA הביולוגי שלהם, ואילו קבוצה קטנה אחרת רוצה להעביר הלאה את ה-DNA של נשמתם. יצירה היא הדרך להגשים אלמוות. יצירות נצחיות יותר מהגוף הפיזי.