הפרידה הטובה ביותר: כל מה שאתם חייבים לדעת על הזקנה והמוות
רוב הסיכויים שמי שקורא את המאמר הזה עדיין רחוק מאוד מהזקנה, ומתקשה לדמיין איך ייראו חייו בגיל מבוגר. הזקנה והמוות זרים לו ומעוררים בו פחד. אבל סופו של כל אדם למות, ועלינו לדעת מה מצפה לנו כשנגיע לשם – אילו תהליכים ומצבים נפשיים נעבור? ומה נוכל לעשות, וכיצד הרפואה צריכה להשתנות כדי להיערך לכך? רק כשנדע מה מצפה לנו, נוכל להתגבר על הפחד.
השנה (2024) קראתי 100 ספרים, ובכך השלמתי בהצלחה את יעד הקריאה השנתי שלי. קראתי ספרים ממגוון רחב של תחומים, כולל מדע, רפואה, פסיכולוגיה, אמנות, מדעי החברה, ספרות, השקעות ומסחר. מתוכם, היו יצירות מצוינות רבות, ולכן החלטתי לאסוף ולהמליץ על כמה מהן. יש כל כך הרבה ספרים טובים ששווה לקרוא, וכדי שרשימת ההמלצות לא תהיה ארוכה מדי, בחרתי בקפידה את המובחרים ביותר – כל הספרים המומלצים להלן קיבלו ממני לפחות ארבעה או אפילו חמישה כוכבים (מתוך חמישה).
אולי הם הרחיבו את אופקיי והעמיקו את הבנתי, אולי העניקו לי ידע רב ערך, ואולי נגעו עמוק בליבי, מילאו אותי בשמחה או בעצב. את כל הספרים הללו אני מתכוון לקרוא שוב בעתיד, מה שמעיד על חשיבותם בעיניי ועל הערך הרב של רשימת ההמלצות הזו.
זהו הספר הראשון:
הפרידה הטובה ביותר: כל מה שאתם חייבים לדעת על הזקנה והמוות - Atul Gawande
שם מקורי: Being Mortal: Medicine and What Matters in the End - Atul Gawande
הספר הזה, שנכתב על ידי Atul Gawande, פרופסור בבית הספר לבריאות הציבור ובבית הספר לרפואה של אוניברסיטת הרווארד בארה”ב, עונה היטב על שאלות נפוצות רבות בנוגע לזקנה ולמוות. הוא בוחן את אופן ההתמודדות של הרפואה המודרנית עם תהליכים אלו, ומדוע עליה לשנות את תפיסת הטיפול בקשישים, ומדוע מטרת “ריפוי המחלה” אינה מתאימה לאוכלוסייה זו. הוא מתעמק גם בנושאים חשובים כמו מוסדות סיעוד, טיפול ביתי וטיפול פליאטיבי (הוספיס). למה אנחנו מזדקנים, ואילו שינויים מביאה הזקנה לחלקי הגוף השונים (לדוגמה, רשתית העין של אדם בריא בן 60 קולטת רק שליש מכמות האור שאדם צעיר קולט)? מה עדיף – לחיות בבית או בבית אבות? איך לקבל ולהכיר בזקנה מבחינה פסיכולוגית ולמצוא את האומץ להתמודד עם המוות? מהי משמעות החיים? מהי מטרת הטיפול הפליאטיבי, וכיצד המטופל יכול לבחור?
הספר הזה הוא גם מדעי ועם זאת אנושי ורגיש, ומכיל מקרים אמיתיים רבים, כולל סיפור מותו של אביו של הפרופסור, מניסיונו האישי. הוא ראוי שייקרא על ידי כל אחד, כולל עובדי רפואה. להלן כמה נקודות שהותירו עליי רושם עמוק במיוחד.
אנשים צעירים נוטים לומר בקלות: “כשאהיה זקן ולא אוכל ללכת, או כשאחלה במחלה סופנית, אשים קץ לחיי מרצוני”. אבל האם הם באמת יחשבו כך כשיגיע הרגע? הספר מתאר מקרה של מטופל שאמר לבנו בעבר שלעולם לא ירצה למות כפי שמתה אמו, מחובר למכשירים רבים. אך כשהוא עצמו עמד בפני החלטה על ניתוח גדול, הוא הביע רצון עז לחיות: “אל תוותרו עליי, כל עוד יש לי סיכוי כלשהו, אתם חייבים לתת לי לנסות”.
שמירה על אורח חיים בריא עשויה לעכב את הזקנה, אך אינה יכולה למנוע אותה ואת מחלות הגיל הרבות. הרפואה המודרנית אינה מותאמת בהכרח לקשישים; רופאים מטפלים בתסמינים בלבד, וההחלמה והחזרה לחיים מלאי חיוניות תלויות בעיקר במטופל עצמו. אך מטופלים מבוגרים איבדו את כושר ההתאוששות המספק. כאשר אותה מחלה מופיעה אצל קשיש, האם ניתן להשתמש באותה תוכנית טיפול? הניסיון מוכיח ששימוש באותה תוכנית טיפול עלול לגרום סבל רב יותר למטופלים מבוגרים. לכן, התפתחה רפואת הגריאטריה, המתמקדת לא רק במחלה עצמה, אלא גם באיכות חייו ובבריאותו הנפשית של המטופל. היא יכולה להקל באופן משמעותי על סבלם של הקשישים, לעזור להם לחיות טוב יותר, להפחית את שיעורי הדיכאון ואת שיעורי הנכות. למרבה הצער, רפואת הגריאטריה עדיין סובלת מחוסר תשומת לב ותמיכה כספית מספקת.
במהלך שהותי ביפן, הבנתי לעומק שיפן, כמדינה עם שיעור ההזדקנות הגבוה ביותר זה זמן רב, צברה ניסיון רב בהתמודדות עם הזדקנות האוכלוסייה, ניסיון שאין למדינות אחרות. לדוגמה, עיצוב שלטי הדרכים והרמזורים, מדרגות נעות הפועלות במהירות איטית, מתקני נגישות נרחבים, ותאי רכבת קלה יותר במטרו – כל אלה מבטיחים נסיעה חלקה ובטוחה לקשישים. גם התפתחות האינטרנט אינה משאירה את הקשישים מאחור, ושומרת על מגוון דרכי תשלום וטיפול בעניינים מנהליים מסורתיות, כמו שימוש נרחב בדואר ובמזומן. אפילו בדירות שכורות, אפשר לראות פרטי עיצוב ידידותיים לקשישים, כמו ידיות אחיזה בחדרי אמבטיה ושירותים, ועיצוב מונע החלקה ברצפת האמבטיה ובתחתית האמבטיה. בראש השנה, רשתות הסופרמרקטים הגדולות מציעות ארוחות טמפורה עם שרימפס מטוגן (海老かき揚げ), מכיוון שצורת השרימפס המכופף מזכירה גב של אדם מבוגר, וכן אטריות סובה מיוחדות לראש השנה (年越しそば), שכולן מבטאות תקווה ואריכות ימים. כל הפרטים הללו, הנוגעים לכל תחומי החיים – לבוש, מזון, דיור ותחבורה – ראויים ללמידה ואימוץ על ידי כל מדינה אחרת.
הזקנה והמוות הם הסוף הבלתי נמנע שנצטרך להתמודד איתו. הבנה מעמיקה שלהם תעניק לנו יותר אומץ, תפחית את חששותינו מהעתיד, ותעניק לנו יותר ביטחון להשקיע בעצמנו בהווה. היא גם תגרום לנו להעריך יותר את גופנו הצעיר והחזק, ותאפשר לנו להעניק יותר הבנה ודאגה להורים ולבני משפחה כשהם מתבגרים.